משרד הבריאות מפרסם נוהל היערכות להתמודדות עם נגיף האבולה במערכת האשפוז ובמד"א

בעקבות הודעת ארגון הבריאות העולמי על מצב חירום בין-לאומי והמשך התפרצות נגיף האבולה ברפובליקה הדמוקרטית של קונגו, גיבש משרד הבריאות מסמך הנחיות ראשוני המיועד לבתי החולים ולמגן דוד אדום. הנוהל מסדיר את שרשרת הטיפול הרפואי והלוגיסטי הנדרשת במקרה של זיהוי מטופל החשוד כנשא של הנגיף בישראל, ומפרט את דרכי הבידוד והפינוי הייעודיים.
הגדרת מקרה חשוד ומדיניות הבידוד מחלת האבולה נחשבת לאחת המחלות הזיהומיות המורכבות והקשות, המאופיינת בשלביה הראשונים בתסמינים כלליים כגון חום, תשישות, וכאבי ראש ושרירים. בהמשך, המחלה עלולה להתפתח לפגיעה רב-מערכתית, תופעות מערכת עיכול ודימומים. על פי נתוני משרד הבריאות, שיעורי התמותה שנרשמו בגלי התפרצות בעבר נעו בין 25% ל-50%. על רקע דיווחים מקונגו ומאוגנדה השכנה על מאות מקרי הידבקות ומקרי מוות, קובע הנוהל הישראלי קריטריונים ברורים להגדרת חשד קליני.
לפי ההנחיות, אדם המפתח חום של 38 מעלות ומעלה, וששהה ב-21 הימים שקדמו להופעת התסמינים בקונגו או באוגנדה, או לחלופין בא במגע עם חולה מאומת או חשוד, עונה להגדרת "חשוד לאבולה". במצב זה, מונחה המטופל שלא להגיע באופן עצמאי למחלקות לרפואה דחופה (מיון), אלא לשהות בבידוד ביתי מוחלט וליצור קשר טלפוני עם מוקד "קול הבריאות" של משרד הבריאות לצורך קבלת הנחיות להמשך בירור.
מערך הפינוי הרפואי ומרכזי האשפוז המוסמכים במסגרת היערכות מערכת הבריאות, נקבע כי פינוי של מטופל העונה להגדרת החשד יתבצע באופן בלעדי על ידי צוותי מד"א, בתיאום ישיר מול חמ"ל הבריאות הלאומי. משרד הבריאות הגדיר חמישה בתי חולים רפואיים מרכזיים שלהם היכולות הקליניות, המעבדתיות ותשתיות הבידוד המתאימות לקליטת המטופלים ולביצוע האבחון:
• המרכז הרפואי תל אביב (איכילוב)
• המרכז הרפואי שיבא – תל השומר
• הקריה הרפואית רמב"ם
• המרכז הרפואי האוניברסיטאי סורוקה
• המרכז הרפואי הדסה עין כרם
הנוהל מתייחס גם לתרחיש שבו מטופל החשוד כנשא מגיע עצמאית למוסד רפואי שאינו נמנה עם חמשת המרכזים הללו. במקרה כזה, מונחים הצוותים המקומיים לפעול באופן מיידי להשמתו בבידוד, לצמצם למינימום ההכרחי את המגע הפיזי עמו, ולהימנע מביצוע בדיקות הדמיה, מעבדה או בדיקות גופניות שגרתיות, למעט במצבים של פיקוח נפש ומתן טיפול רפואי מציל חיים דחוף.
מומחים בתחום מחלות זיהומיות מדגישים כי על אף שההסתברות להגעת הנגיף לישראל נותרת נמוכה, קיומו של נוהל מובנה וחשיבות המוכנות המערכתית חיוניים לשם זיהוי מהיר, מניעת שרשראות הדבקה והענקת מענה רפואי מוגן וממוקד.