המחקר, שפורסם לאחרונה בכתב העת המדעי Maturitas, בחן את כלל ניתוחי כריתת הרחם שבוצעו בישראל בין השנים 2005 ל־2021. מדובר באחד המחקרים המקיפים שנערכו בארץ בתחום זה, והוא מספק לראשונה תמונה לאומית רחבה של השינויים שחלו ברפואת הנשים לאורך כמעט שני עשורים.
ממצאי המחקר מצביעים על ירידה במספר הנשים שעוברות כריתת רחם ביחס לגידול באוכלוסייה. במקביל, חלה ירידה בשיעור הניתוחים הפתוחים ועלייה בביצוע ניתוחים בשיטות זעיר־פולשניות, ובראשן לפרוסקופיה, שהפכה בשנים האחרונות לגישה מרכזית בביצוע ההליך.
במסגרת המחקר נבחנו מגמות טיפוליות, שיטות ניתוח ושינויים בגישה הרפואית לטיפול במצבים גינקולוגיים שונים שבעבר הובילו לעיתים קרובות לכריתת רחם.
פרופ’ שמעון גינת, מנהל היחידה לאורוגינקולוגיה במרכז הרפואי וולפסון, מסביר כי השינוי נובע בין היתר מהתרחבות האפשרויות הטיפוליות העומדות כיום בפני נשים.
“אנחנו מציעים לנשים יותר טיפולים משמרים”, אמר. לדבריו, ההתפתחות הטכנולוגית והניסיון המצטבר בתחום מאפשרים במקרים רבים להימנע מכריתת רחם מלאה ולהתאים למטופלות חלופות טיפוליות פחות פולשניות.
עוד עולה מהמחקר כי המעבר לשיטות ניתוח מתקדמות משקף מגמה רחבה יותר במערכת הבריאות, הכוללת קיצור זמני אשפוז, הפחתת סיבוכים ושיפור בתהליך ההחלמה לאחר ניתוח.
החוקרים מציינים כי הנתונים עשויים לסייע בתכנון שירותי בריאות לנשים ובהבנת השינויים המתרחשים בתחום הכירורגיה הגינקולוגית בישראל, לצד המשך פיתוח של טיפולים מותאמים אישית ושימור איכות החיים של המטופלות.
