תחקיר שפורסם בעיתון "ישראל היום" ב-12 ביולי (מיטל יסעור בית-אור) חשף עיכובים חריגים במסירת תוצאות בדיקות דימות שד לנשים שנבדקו בבית החולים וולפסון בחולון. לפי הדיווח, במשך כשנתיים נוצרו במכון לדימות השד, בראשות ד"ר גליה בר-און, עיכובים גדולים בהעברת הפענוחים: בעוד שבבתי חולים ובמכונים אחרים קיבלו נבדקות תשובה בתוך ימים בודדים עד שבועיים, בוולפסון הגיעה ההמתנה בחלק מהמקרים לשלושה חודשים ואף לכחצי שנה. לפי התחקיר, ברקע התנהל באותה עת סכסוך בין ד"ר בר-און להנהלת בית החולים, שנידון בדלתיים סגורות בבית הדין לעבודה.
בישראל מופנות נשים מגיל 50 לבדיקת ממוגרפיה אחת לשנתיים במסגרת הסקר השגרתי, ונשים בסיכון מוגבר נבדקות בגיל צעיר יותר ובתדירות גבוהה יותר. עיכוב בפענוח עלול, לפי הדיווח, להביא לגילוי מאוחר של גידול קיים או לעכב שינוי בטיפול התרופתי.
לפי התחקיר, בידי העיתון היו יותר מ-30 תלונות בגין התקופה שבין יולי 2025 למאי 2026. בבית החולים ובמשרד הבריאות אישרו אז כי עשרות בדיקות עוד ממתינות לפענוח, וכי בשל שיטת העבודה במכון אין להנהלה מספר מדויק של הבדיקות שטרם פוענחו. בעקבות התלונות הנחה משרד הבריאות את בית החולים למסור פענוחים בתוך שבועיים, וההנהלה נקטה צעד חירום חריג בתקווה לפתור את הבעיה.
בין המקרים שתוארו: מטופלת שעשתה בדיקת MRI ביולי 2025 כתבה בינואר 2026, כמעט חצי שנה לאחר מכן ומבלי שקיבלה פענוח, כי היא פונה "מתוך מצוקה אמתית", ותיארה חוסר אונים וחוסר אכפתיות מצד בית החולים. מטופלת אחרת, שחלתה בעבר בסרטן שד ועברה ניתוח כריתה ב-2025, ביצעה ממוגרפיה ואולטרסאונד בדצמבר 2025 ועד סוף פברואר לא קיבלה את התוצאות; היא כינתה את ההתנהלות "מחפירה" וציינה שהתוצאות קריטיות להמשך הטיפול – ואילו בדיקת MRI שעשתה באותה תקופה באיכילוב פוענחה, לדבריה, תוך פחות מיממה. נבדקת נוספת, שהגדירה עצמה כבעלת סיכון גבוה מכיוון שאמה חולה בסרטן שד, המתינה כחצי שנה לתוצאות MRI מאוקטובר 2025 ותלוננה על עוגמת נפש.
עיכובים תועדו גם אצל נשאיות מוטציה בגן BRCA, הנמצאות בסיכון מוגבר ובמעקב הדוק. נשאית שהייתה לפני ניתוח כריתת שד מניעתי המתינה יותר מחודש וחצי לפענוח, ולדבריה הניתוח התעכב בשל כך; נשאית אחרת המתינה חודשיים וחצי לפענוח MRI ודרשה בדק בית; ונשאית שלישית תלוננה על עיכוב של חודשיים וחצי בתוצאות ממוגרפיה שנעשתה דרך מרפאת נשאיות.
ליבי מרגולין, מנכ"לית עמותת "גנים טובים" המלווה נשאיות BRCA ובני משפחותיהן, ציינה כי אינה מכירה את המקרים הספציפיים, אך העמותה מכירה מקרים של המתנה בת ארבעה עד חמישה שבועות – עבור נשים בסיכון גבוה מאוד, לדבריה, "זמן ארוך מדי ומורט עצבים". היא הוסיפה כי בנשים בסיכון גבוה יש להבטיח לא רק נגישות לבדיקות אלא גם פענוח מהיר, משום שגילוי מוקדם הוא הכלי החשוב ביותר להצלת חיים.
מהתחקיר עלה כי לבית החולים היו טענות כלפי שיטת העבודה של ד"ר בר-און, גם לאחר שתוגברו מצבת המזכירות והרופאים במכון. בבדיקה מול בתי חולים אחרים בגודל דומה נמצא כי ביחידות דימות שד מקבילות עובדים לצד מנהלת היחידה רופא או שניים נוספים, וכי גם היכן שמועסקת רופאה יחידה אין עיכובים במסירת תוצאות. בתחקיר צוין כי בית החולים ידע על העיכובים כשנה וחצי אך לא הצליח לפתרם. במקביל, בוולפסון הביעו ביטחון שלא פוספס מקרה של סרטן שד בתקופה זו, שכן לטענתם ד"ר בר-און סימנה מתוך כלל הבדיקות את אלה שיש בהן ממצא סרטני והעניקה להן קדימות.
תגובות, כפי שפורסמו בתחקיר:
מבית החולים וולפסון נמסר: "לבית החולים מאוד חשוב לתת מענה לנבדקות בזמן מהיר. הנושא בבדיקה יסודית ומנהלת היחידה לדימות השד פועלת כדי לוודא שכל המטופלות מקבלות תשובה בזמן".
עו"ד פיני ממן, המייצג את ד"ר בר-און, מסר כי מרשתו היא "רופאה מסורה ומקצועית ברמה גבוהה, אשר טובת המטופלים ומערכת הבריאות עומדת לנגד עיניה", וכי ההליך המשפטי נועד להגן על זכויותיה. לדבריו, כיוון שהנושא תלוי ועומד בערכאות משפטיות, טענותיו המלאות והמגובות בראיות יוצגו בדיון ההוכחות.
ממשרד הבריאות נמסר: "משרד הבריאות פועל מול בית החולים על מנת להבטיח טיפול זמין ואיכותי למטופלות ולהביא לפתרון הנושא".
מבוסס על תחקיר של מיטל יסעור בית-אור שפורסם ב"ישראל היום" ב-12 ביולי 2026.
